יום שבת, 22 בינואר 2011

'וילט' מאת שרלוט ברונטה

Villette, מאת שרלוט ברונטה.

אין זה פלא שלוסי סנואו היא גיבורה מדוכדכת, מפוחדת ופסימית ולא רק בשל נסיבות חייה הטראגיות - שהרי היא יציר דמיונה של שרלוט ברונטה מיד לאחר שזו איבדה את אחיותיה אן ואמילי. מפוחדת? לעיתים מול חבריה. בפעמים אחרות היא מגלה אומץ והעזה. למשל כשיצאה לחופשה קצרה בלונדון כשלא ברור לאן יפנו חייה ובעודה כמעט חסרת כל. זו היתה דרך מעניינת לקבלת החלטות. לוסי זה עתה איבדה את מקום עבודתה. צעירה בת 18 ללא משפחה או חברים ועם סכום כסף מאד מוגבל היתה צריכה להחליט לאן מועדות פניה. במקום לשבת ולהתבשל בתוך הבעיה שעמדה בפניה היא בחרה לצאת לעיר הגדולה למספר ימי חופש. שם, לאחר לילה של דיכדוך וחרדה מעגמומיות האפשרויות העומדות בפניה, היא התעוררה בבוקר והתחילה לטייל בעיר כתיירת. פתחה עצמה לחיים ולעולם. במקרה ראתה בדרך משפחה עם אומנת צרפתיה ואימצה את הרעיון. למחרת עלתה על אוניה ליבשת ובאופן ספונטני הגיע לוילט, עיר ששמעה עליה מאחת מנוסעות האוניה. בוילט התחילה לעבוד כמטפלת לילדים ולאחר מכן כמורה.

לה-וילט , צרפת כיום


היה קצת פנטסטי מידי ומעגלי לגלות את המשפחה שאיתה בילתה כשהיתה ילדה דווקא בוילט, או לגלות שלוסי נוסעת באוניה דווקא עם ג'נברה שהיא קרובת משפחה של פולי, אותה פגשה בילדותה ואותה תפגוש בהמשך בוילט. יותר מידי צירופי מיקרים.

לוסי כמספרת אינה מגלה את כל מה שהיא יודעת או שומרת על אמינות. היא משמיטה פרטים חשובים במהלך העלילה ומסרבת לספר על נסיבות חייה לפני ואחרי סיפור העלילה.

התחושה של הדיכוי העמוק בו לוסי מצוייה קשה. היא נאלצת להסתיר את קשריה עם חברים מועטים שיש לה, את המכתבים של דר' ג'ון בגזע העץ. הדיכוי נובע בחלקו ממעמדה החברתי כאישה בודדה וענייה. לכן כנראה היא מאנישה רגשות ומגלה עולם פנימי עשיר מאד.

הסוף אינו comedic כמו שהתרגלנו בספרות האנגלית או happy ending מצד אחד שכן לוסי אינה מתקדמת עם אהובה הראשון שכן מגיעה אישה אחרת שמתאימה יותר לתפקיד האישה בתקופה - היא יפה וילדותית ומתקיימת רק ביחס לגבר שלה. לוסי אינה מתקדמת גם עם אהובה השני - איתו האהבה מתפתחת מחברות עמוקה - אולם מהרמזים 'אלו היו שלוש השנים היפות בחיי. אולי זה ייראה לקורא כפרדוקס...' - כך מתייחסת לוסי לשנים בהן פול עימנואל מנהל את החווה בהודו המערבית, ומסיפור הסערה שמביאה את שברי האוניות אל חופי צרפת - אנו מבינים שגם האהבה בין לוסי למר' פול לא תתממש מעבר למכתבים שהחליפו בעת העדרותו.

הסוף כן משמח מבחינת ההגשמה העצמית של לוסי - היא מקימה בית ספר (בעזרת הבסיס שהשאיר לה מר' פול) ופנימיה ומתפתחת לעמדה עצמאית.
סיפור פמיניסטי של המאה ה-19 שכן הגיבורה מגיעה לעמדה עצמאית אבל במחיר אישי גבוה.


יום שישי, 14 בינואר 2011

ג'יין אייר, וילט, אנקת גבהים, אגנס גריי, ו'הדיירת מאחוזת ווילדפל' - האחיות ברונטה

שרלוט ברונטה: , 'וילט' 'ג'יין אייר' (יש ברשימה גם 'הפרופסור' ו- 'שירלי')
שלושת האחיות כפי שציירן אחיהן ברנוול
מימין לשמאל (כנראה) אמילי, שרלוט ואן
אמילי ברונטה: 'אנקת גבהים'
אן ברונטה: 'אגנס גריי' ו'הדיירת מאחוזת וויילדפל'

גמעתי את הספרים של האחיות ברונטה בנשימה אחת. אני עכשיו יחד עם לוסי סנו ב- Villette.

Wuthering Heights (אמילי ברונטה) היה הכי מורכב אבל היה עצוב לראות אהבה ויחסים כה עקומים. כמה חוסר תוחלת יש בנקמנות. אבל לאחר ששמעתי את ההרצאה של טימוטי ספורג'ין בקורס The English Novel על הספר הסתכלתי עליו ועל כל ספרי האחיות אחרת. הן יצרו בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה. זו היתה תקופה סוערת מבחינה פוליטית/היסטורית אשר החלה לאחר המהפכה הצרפתית והגיעה לשיא ב- 1848 בסדרה של מרידות באירופה- אביב העמים. המרידות נכשלו אבל בעיקבותן הנצו רעיונות דמוקרטים, ליברלים וסוציאליסטים. בהתאמה לתקופה, 'אנקת גבהים' מתארת דיכוי ויציאה לחופש. הדיכוי מתחיל בדיכויו של היתקליף בעיקר על ידי הזנחה ומניעת חינוך, ולאחר מכן היתקליף מפעיל דיכוי תוקפני על הינדלי ובנו, הרטן.

ג'יין אייר (שרלוט ברונטה), ברוחה החופשית והאידיבידואליסטית הנהדרת יוצאת מדיכוי ומשיגה לעצמה חופש. לרגע אנו חוששים שהיא מכניסה את עצמה שוב למצב של דיכוי אבל נושמים לרווחה כשהיא מחליטה שלא להצטרף למיסיונר הפנאטי והקר בדרכו להודו. הוא מעדיף שלא להינשא לאישה שהוא אוהב משום שהוא מעריך שלא תעמוד בחיים של אשת מיסיונר בהודו ולכן מעדיף את ג'יין. אני לא בטוחה שאני מסכימה איתה בשמחתה על שיש אנשים כאלו בעולם שמטרתם כה חשובה בעיניהם עד כדי קור שכזה - היא אומרת שאנשים כאלו הם האנשים שמנהיגים ומובילים מדינות שלמות.

 'The tenant of Wildfell hall'  (אן ברונטה) מתאר אשה העומדת באומץ מול בעל אלכוהוליסט מדכא ומתעלל ולבסוף בורחת חסרת כל כדי להציל את בנה מידי אביו.  זו תקופה שבה כל רכושה של אישה עובר לידי בעלה לאחר נישואיהם. הלן, ה'דיירת' לא מצליחה להתרחק מהביקורת של הסביבה על צעדה.

חוויה נוספת שחוזרת בספרים היא ההוראה. אגנס גריי, ג'יין אייר ולוסי סנו (מ'וילט') הן מורות. ג'יין אייר מלמדת בבית ספר כפרי המשרת את ילדי העניים - היא מספרת שהם פרועים אבל גם ביניהם היא מצאה מגוון יכולות והצליחה לעזור לחלק מהילדות להתפתח ולהגיע להשגים.


ב- Villette כמו ב'דיירת..', 'אנקת גבהים' וג'יין אייר עולה נושא הבדלי המעמדות כחסם בקשר בין אנשים.
מעניין גם לצפות באיפוק האנגלי כערך המגיע עד אבסורד ב'Villette' כשלוסי סנואו היתומה חסרת כל מכרים בארץ זרה מגלה שמטיביה משנות ילדותה מתגוררים באותה העיר לא נופלת על זרועותיהם באושר והתרגשות אלא נוהגת באיפוק ומודה בזהותה רק לאחר שמטיביה מזהים אותה.

יש יתרון בקריאת הספרים הללו אחד אחרי השני, מלבד ההנאה. קריאה כזו מדגישה את החוטים המקשרים בין ספריהן של האחיות: היציאה לחופש, הוראה, נשים עניות ופשוטות מראה (אגנס, ג'יין ולוסי),העלאת האיפוק על נס, הבדלי מעמדות. יש פה קצת ניצנים של ג'אנר הביקורת על המהפכה התעשייתית של דיקנס. ולכן אולי באמת מתאים מפה לגשת לדיקנס.

אגב, אביב קראה את Wuthering Heights במסגרת הלימודים וחיברה מכתב מ'במאי' ל'שחקן' המזמין אותו להשתתף בסרט לפי הספר. מאד מאד אהבתי את המכתב ואם היא תסכים, אכניס אותו לאחת הרשומות הבאות.

אפשר לקרוא עוד על האחיות ברונטה בביבליומניה
על אן, שרלוט ואמילי ב- Victorian Web וגם באדלייד

וה- the literary gothic
כנראה שחלק מהאתרים האלו קשורים ל- מיצוהרו מצואוקה. ומאד מוצלחים
וסדרת הרצאות בנושא נשים בספרות.

עוד לא ראיתי אבל אנסה לצפות בסדרות על האחיות: In search of the Brontes
והורדתי לקינדל את הביוגרפיה של שרלוט ברונטה, שכתבה חברתה אליזבט גסקל. (נחמד שאפשר כבר להוריד קבצי קינדל ישירות מהגוטנברג פרוג'קט).




Emily Bronte



Charlotte Bronte


Anne Bronte
 ותמונות מהטיול הספרותי העתידי שאני מתכננת:
West Yorkshire



The Moors