יום ראשון, 24 באפריל 2011

קרנפורד, אליזבת גסקל

Elizabeth Gaskell's Cranford




איזה מקסים! כל כך נהניתי. בהתחלה הרגשתי כאילו אני קוראת את מועדון הפיקוויקים בגרסתו הנשית. דיקנס (בשם 'בוז') אפילו זוכה לתפקיד משמעותי. אחד הגברים המופיעים בסיפור (ואין הרבה כאלו), קפטן בראון אוהד 'שרוף' של הסיפור בהמשכים, מכתבי בוז וגם הוא כמוני אוהב את סם וולר. הוא אפילו נכנס לריב עם מלכת השכונה על רקע 'בוז'. הוא מסתובב ברחובות תוך כדי שהוא שקוע בקריאה, מחכה לרכבת שקוע בקריאה, אבל לא שקוע עד כדי כך שלא ישים לב לילדה שנפלה לפסי הרכבת...


הפתיחה היא עדות להומור המציף את הספר:


"In the first place, Cranford is in possession of the Amazons; all the holders of houses above a certain rent are women. If a married couple come to settle in the town, somehow the gentleman disappears; he is either fairly frightened to death by being the only man in the Cranford evening parties, or he is accounted for by being with his regiment, his ship, or closely engaged in business all the week in
the great neighbouring commercial town of Drumble, distant only twenty miles on a railroad. In short, whatever does become of the gentlemen, they are not at Cranford."
 “Sometimes one likes foolish people for their folly, better than wise people for their wisdom.” — Elizabeth Gaskell




אולם בהמשכו מעמיק הסיפור ויחד עם ההומור מתווספים צבעים של עצב ודרמה.


לפי הקורס שאני עושה עכשיו, הרומן האנגלי/טימותי ספרג'ין, אני אמורה לעבור מהאחיות ברונטה אל דיקנס. קראתי את כל הספרים של שלושת האחיות לבית ברונטה והיה נפלא. דומני שקצת מפחיד להכנס אל דיקנס. בשנה שעברה קראתי שוב את דיוויד קופרפילד. מאד נהניתי, צחקתי, בכיתי והשתאתי מהכתיבה הנהדרת. דיקנס כותב באופן כל כך טוב ומיוחד ולוקח את הקורא דרך טלטלות רגשיות עוצמתיות. אני קצת מפחדת להכנס לזה עכשיו מרצון. אני שמחה שנהנתי מקרנפורד אז אעבור אל 'צפון ודרום' או את 'נשים ובנות'. כתיבה משובחת מאד. גסקל נישאה והיו לה ולבעלה 4 בנות ובן אחד. היא היתה חברה קרובה של שרלוט ברונטה ואף כתבה ביוגרפיה שלה. אפשר להוריד מ- project gutenberg (כבר בקינדל שלי). גסקל גרה עם משפחתה במנצ'סטר, יעד נוסף לטיול העתידי באנגליה וסקוטלנד מתישהו - Plymouth Grove, Manchester


יום חמישי, 21 באפריל 2011

שירלי, סיפור - שרלוט ברונטה

Charlotte Brontë: Shirley, a Tale
אני חושבת ש'שירלי' (פורסם ב- 1849) הוא אחד הספרים הטובים ביותר של שרלוט ברונטה.

מכונת אריגה מהתקופה הויקטוריאנית

במקביל לתהליכים פנימיים שעוברות 3-4 הדמויות העיקריות מתרחשים תהליכים חברתיים דרמטיים באנגליה של תחילת המאה ה- 19 (1811). בזמן של קשיים כלכליים עקב המילחמות הנפוליאוניות נכנסו לאנגליה מכונות אריגה שמופעלות על ידי קיטור. ניפוץ מכונות האריגה במהומות ה- luddites מביא את בני מעמד הביניים, המעסיקים, אל בין הפטיש לסדן. כדי לשרוד בתקופת המילחמות הם נאלצים לפטר אנשים, הם גם זקוקים לפחות עובדים בזכות המכונות החדשות. הספר מתחיל בתיאור התקפה של המפוטרים, צעירים בגילאי 20-30, ברובם בעלי משפחות, באישון לילה על מפעל אריגה משפחתי. זהו תיאור של מקרה אמיתי אותו כנראה שאבה ברונטה מסיפוריו של אביה וממסמכי משפט שהתנהל נגד הפורעים.
כשהמהומות ברקע אנו פוגשים את קרוליין, יתומה צעירה רגישה וחכמה הגדלה אצל דודה, הכומר, איש קר ומחושב. קרוליין חוברת לשירלי, גם היא יתומה אך יורשת עשירה. הן מוצאות אחת בשניה נפש תאומה ומגלגלות רעיונות ומחשבות זו עם זו. מסביבן הסדר הישן מתנפץ והן מצטרפות לניפוצו - בין אם שירלי שבוחרת את חתנה נגד רצון המשפחה, או קרוליין שנושאת נאומים פמיניסטים.  בלשון חופשית:'על הגברים להעדיף שלא נישאר רק רוקמות ואחראיות על הבית - הרי כך אנו מתנוונות והם לא ירצו לבלות עם מי שהרקמה היא פיסגת העיסוקים שלה...'
בעל מפעל הטקסטיל מבין בשלב מסוים שעליו להתחשב גם בנוף האנושי שמסביבו. אמנם הוא מכניס מכונות למפעל אבל הוא גם עוזר לאחד המפוטרים למצוא עבודה. כשהוא מתכנן את העתיד הוא מצייר עיר גדולה שאחיו יבנה ובה יגורו כל האנשים שהוא יספק להם עבודה. הוא רואה בחזונו את כל השדות שמסביב שחורים מפחם בזכות המפעל שיבנה. בעיניו זהו ניצחון גדול ועזרה לזולת שכן הוא יאפשר לאנשים רבים לחיות בכבוד ולפרנס את משפחותיהם. הרי החזון שלו:

The beautiful wild ravine shall be a smooth descent; the green natural terrace shall be a paved street. There shall be cottages in the dark ravine, and cottages on the lonely slopes. The rough pebbled track shall be an even, firm broad, black, sooty road, bedded with the cinders from my mill; and my mill, Caroline--my mill shall fill its present yard.
"Horrible! You will change our blue hill-country air into the Stilbro smoke atmosphere."

"I will pour the waters of Pactolus through the valley of Briarfield."

"I like the beck a thousand times better."

" I will get an Act for enclosing Nunnely Common, and parcelling it out into farms

Stilbro' Moor, however, defies you, thank Heaven! What can you grow in Bilberry Moss? What will flourish on Rushedge"

Caroline, the houseless, the starving, the unemployed shall come to Hollow's Mill from far and near; and Joe Scott shall give them work, and Louis Moore, Esq., shall let them a tenement, and Mrs. Gill shall mete them a portion till the first pay-day."

She smiled up in his face.




"Misery generates hate."

—Charlotte Brontë