יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

ספר: A short history of nearly everything, by Bill Bryson

הקשבתי לגירסת ה- audiobook ומאד נהניתי. הספר, היסטוריה קצרה של כמעט כל דבר, מתאר בהומור ולפי מהלך ההיסטוריה את התפתחות המדע, וגם התפתחות החיים. החלקים המעניינים במיוחד היו באסטרונומיה, כימיה, פיזיקה והתחלת החיים. מאד מומלץ.

יום שישי, 24 בספטמבר 2010

גוגל תרגם

גוגל תרגם יכול לפתוח אתרים באנגלית לתלמידים שאינם דוברי אנגלית. ראו לדוגמה איך נראה ה- learn genetics דרך הגוגל-תרגם.
לפעמים זה יוצא קצת מבולגן, וגם כל מה שהועלה לאתר כתמונה לא יתורגם. כלומר, כדאי לבדוק לפני שנותנים קישור דרך הגוגל-תרגם.

אבל אם בכל זאת רוצים לתת קישור לאתר מתורגם, זה מאד פשוט. נכנסים לגוגל-תרגם, מבקשים מאנגלית לעברית, ומעתיקים לשם את שם האתר ומבקשים 'תרגם'. את שם האתר שמתקבל (המורכב מ- google translate ושם האתר) מדביקים כקישור.


יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

בלוג חדש

פתחתי שני בלוגים, אחד לילדי ההרחבה של י' והשני לילדי ההרחבה של יא'. אני מקווה שייכנסו. שלחתי להם את הקישור דרך המשוב. אנסה גם דרך האימייל. אשים שם את החומר באופן מסודר וגם הרחבות והעשרות. זה לא על חשבון השיעור ולכן זה מעקף ל"להספיק את החומר" ובנוסף אלו יהיו הקשרים שיעזרו להם לזכור שלא לדבר על שאר רוח למי שאוהב ביולוגיה.

בנוסף, בזכות שוש אלחרר מערד והבלוג שלה למורים הצצתי בבלוג של אורן פרבר על מדע ופיזיקה. שווה לבדוק במיוחד את חוקי הפיזיקה של הסרטים המצויירים. בכלל, אוצר בלום נוסף של שוש הוא האתר שלה המכיל אמצעי למידה ושעשועי מדע

יום שני, 20 בספטמבר 2010

מיומנה של מורה מתחילה: אתגרים

ובכן שבועיים עברו. קשה מאד. יש גם חלקים מהנים.

הקשיים:
1. עומס גדול. הכנת השיעורים, והמחשבות על דרכי ההתמודדות עם הקשיים שאינם קשורים לידע.
2. רעש בכיתה. בעיקר בכיתות הגדולות מ-25 ילדים.
3. בכיתות המגמה "צריך להספיק את החומר" ואין זמן להעשרה והרחבה.

ההתמודדות:
1. להגיע אל הילדים ממקום חזק וסמכותי. לא אוטוריטטיבי אלא ממקום ששם את הגבולות להתנהגות שלהם כקבוצה.

2. אני מבקשת עזרה, עצות, וטכניקות ממורים ותיקים ומתלמידים בעבר ובהווה.

מהתגובות שקיבלתי:
א. "לא יכול להיות, זו כיתה עם אפס בעיות משמעת. תני לי שמות..."
ב. "נכון, לימדתי שם והכיתה הזו באמת קשה. נראה לי שזה משום שזו כיתה גדולה. קחי שלושה ילדים מפריעים כדוגמה וקראי להם לפגישה עם המנהל בבוקר למחרת."
ג. "כשיש לי רעש בכיתה אני עוזבת את תוכנית הלימודים ומספרת סיפור הקשור לנושא רק באופן כללי. ככל שהסיפור הוא אישי על ניסיוני כך יותר טוב.    לדוגמה, למדתי בקורס שבו הייתי צריכה להכין עבודה על מלריה, הלכתי לחפש חומר ולא ידעתי על מה לכתוב..."
ד. "את צריכה להבין שהמטרות שלהם שונות מהמטרות והאידיאולוגיה שלך. שמו אותם בכיתה וסגרו את הדלת. עכשיו הם צריכים לשבת שיעור שלם להקשיב לשיעור בנושא שלא מעניין אותם. הם לא היו בוחרים מרצונם לדעת יותר בנושא הזה. המטרה היחידה שלהם במצב כזה אינה לרכוש דעת ולהחכים אלא לקבל את תעודת הבגרות בסיום הלימודים. הם שם בשביל הציון והתעודה."
ה. "המורה-חונך שלי אמר לי שיותר קל להם ללמוד ולהיות בשקט כי כשהם מרעישים ועושים בעיות קשה להם יותר בחיים - מציקים להם בטלפונים ומכתבים להורים וקוראים להם למנהל ונותנים להם עונשים"

ולכן מסקנות הביניים שלי הן:
עלי להיות ברורה במה שאני מצפה מהם. עלי להבהיר כיצד אני מצפה שהם יתנהגו בשיעורים שלנו. לקבל שחלק מהסיבה שהם בבית הספר היא האפשרות לקבל תעודת בגרות בסופו. בוודאי בתחילת השנה כשהם עוד לא יודעים אם יהיה להם מעניין ואם כדאי להם לדעת את מה שיש לי ללמד אותם.

זה קצת ביהביוריזם כמו שמתנהגים עם ילדים קטנים. אבל זה יעזור לתלמידים הטובים. שעשו והגישו את העבודה שנתתי, שישבו בשיעור בשקט והקשיבו, ודיברו רק כשהיה מתאים ולא נכנסו זה לדבריו של האחר, והניחו את הפלאפון בתיק והתיק למטה, ולא שיחקו בפלאפון בזמן השיעור, ולא זרקו ניירות, ולא הרביצו וקיללו אחד את השני. תגמול התלמידים האלו לעומת האחרים הוא ביטוי להערכה של ההתנהגות שלהם. חוסר התייחסות מתאימה למי שלא מגיש וכו' וכו', הוא זילזול במאמצי הילדים הטובים. ובכן, שבחים למי שמשתף פעולה, עבודה בזוגות במקום פרונטלי, עבודה עם המשו"ב...

עם ילדי המגמה ביא' אנחנו לומדים על מע' העצבים. לקראת סוף היחידה נתתי להם לקרוא מתוך "האיש שחשב שאישתו היא כובע" מאת אוליבר סאקס. ספר זה כתוב בצורה מרתקת ומתאר חולים הלוקים בפגיעות עצביות שונות. אלו הם טקסטים שיכולים להרגיל את הילדים לדרך החשיבה הנוירולוגית. מצאתי כותבים נוספים המציעים שימוש בספר זה להוראה. ויש אף מערכי שיעור ומבחנים המבוססים על הספר. חילקתי לכ"א סיפור מהספר וביקשתי לתאר בכמה מילים את הבעיה של החולה, לכתוב את פתרון הבעיה ולהביע את דעתם על המצב ופתרונו.
ולסיום, לכל מי שמגיע ומבקר. מורה או לא מורה, חדש או ותיק, בבקשה, תכתבו בתגובה רעיונות להתמודדות עם בעיות משמעת. כל עצה תעזור.
תודה מראש

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

עוד מאמריקה

במהלך הטיול בארה"ב במפגש חברים הכרתי את ביל, האח של פגי שהתברר כמורה לביולוגיה בחטיבת ביניים בפאלו אלטו, JLS. הוא סיפר לי על FOSS , תוכנית הלימודים מבוססת חקר לחטיבת הביניים. ביל סיפר שגם בתיכונים של  Palo Alto school district מלמדים בשיטת החקר. בנוסף, הוא סיפר לי על Wisconsin Fastplant. זהו צמח למחקר והוראה אשר מגיע מזרע לפרח תוך שבועיים ומזרע לפרי תוך 20-30 יום!!! הצמח קל לגידול, יש זנים שונים המשמשים למחקר באקדמיה ובבתי הספר בתחומי מדעי הצמח וגנטיקה. אני מחפשת אם אפשר להשיג בארץ ואעדכן פה.

מיומנה של מורה מתחילה: היום הראשון

אמנם התחלתי לספר מהיום השני אבל אי אפשר להימנע מהיום הראשון (למרות שהייתי שמחה אם אפשר היה). איך היה היום הראשון? לא כיף. יצאתי ממנו קצת מזועזעת. הילדים בודקים גבולות, שאלות אישיות, ילדים בהיפר לעומת ילדים בקטטוניה ועיניים ריקות. חמותי אמרה שאולי הם קצת לא מאופסים כי זה יום ראשון אחרי החופש. אני חושבת שככל שאכיר אותם ושייווצר קשר אישי אולי ארגיש אחרת. כך גם היה בסדנת ההתנסות. אבל שם הילדים כולם היו רגועים ורובם גם היו עירנים.

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

מיומנה של מורה מתחילה: ומה אם סתם מישהו גילה משהו?

בסך הכל יום שני שלי כמורה לביולוגיה ואחד הנושאים שהתעוררו כחשובים מאד להבהרה הוא טבעו של המדע (nature of science). מעניין כי, בכל פעם שהנושא עלה בעבר, חשבתי כי ללמד את הנושא זה בוודאי 'מותרות' עם כל שאר החומר שיש ללמד וגם לא העליתי בדעתי כי יש לתלמידים עמדה כלשהיא בנושא. אבל התברר לי שיש להם עמדות גם בנושא זה והעמדות שלהן מדאיגות אם אנו שואפים לטפח את הביקורתיות ויכולת האבחנה אם דבר מה שקראו או שמעו עשוי להיות בעל בסיס מדעי.

למשל שאלתי ילדים בכיתה י' היום: אתם שומעים בחדשות כי "בכיר במועצה הודיע כי חומר ההדברה XXX אינו מסוכן וניתן לאכול ירקות שרוססו בו", מה דעתכם על חומר ההדברה XXX. אחד הילדים אמר שהיה מאמין כי זו עובדה שהוכחה אם היה נאמר:"מחקרים מוכיחים". ושוב שאלתי:"בכיר במועצה הודיע כי מחקרים מוכיחים שחומר ההדברה..." האם עכשיו תאמינו? הילדים אמרו שכן. שאלתי, אם תקראו את הידיעה ויהיה רשום כי היא מבוססת על מחקר שנערך באוניברסיטה, האם יש הבדל? האם תאמינו יותר או פחות כי זו עובדה מוכחת? ואחת הילדות אמרה:"ומה אם סתם מישהו גילה משהו?". נראה לי שחשוב שידעו שכל אחד יכול להיות מדען, גם "סתם מישהו" יכול לגלות משהו. אבל כדי לבסס ולהוכיח את התגלית צריך להשתמש בשיטה המדעית.

בכיתת י' אחרת עשינו חזרה על נשימה ופוטסינתזה בצמחים ושאלתי את הילדים מה לדעתם נוצר קודם, יצורים שעושים פוטוסינתזה או יצורים שלא מבצעים פוטוס'. אחת הילדות אמרה:"צמחים" בביטחון רב. שאלתי מדוע אמרה כך והיא ענתה כי זה כך לפי התנך. ילד אחד באותה כיתה אמר אז שאנחנו לא יודעים לקרוא את התנ"ך ואלוהים הוא בעצם אדם. אחרי השיעור הוא בא וסיפר לי שקרא את הספר 'מרכבות האש' ושהוא מאמין שיש בני אדם מכוכבים אחרים שיצרו חיים על כדור הארץ ובכל פעם שהם מוצאים לנכון הם משפרים את בני האדם.

בקיצור, הולך להיות מעניין