אמנם התחלתי לספר מהיום השני אבל אי אפשר להימנע מהיום הראשון (למרות שהייתי שמחה אם אפשר היה). איך היה היום הראשון? לא כיף. יצאתי ממנו קצת מזועזעת. הילדים בודקים גבולות, שאלות אישיות, ילדים בהיפר לעומת ילדים בקטטוניה ועיניים ריקות. חמותי אמרה שאולי הם קצת לא מאופסים כי זה יום ראשון אחרי החופש. אני חושבת שככל שאכיר אותם ושייווצר קשר אישי אולי ארגיש אחרת. כך גם היה בסדנת ההתנסות. אבל שם הילדים כולם היו רגועים ורובם גם היו עירנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה