יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

למה דווקא בלוג?

למה דווקא בלוג?

זה פורמט אינטימי ונעים יותר בעיני מקבוצת דיון ומאפשר רשומות ארוכות יותר מפייסבוק, גם אפשר להצמיד קישורים למילים.

למה דווקא עכשיו?

א. למה לא.
ב. כי הצטברו לי נושאים שרציתי לשמוע עוד דעות או עוד מדעותיכם לגביהם.

מדוע בכלל לקיים דיון מחוץ לכיתה? 
שאלה טובה (אז מה אם זו אני שואלת את עצמי) שהרי כולם עסוקים.
נדמה לי שבכל זאת מעניין וממריץ להוסיף על השיחה בכיתה. הדיון בכיתה הוא teaser שמעורר למחשבה. זה היופי ובו זמנית גם המגבלה שלו. 
שנית, יש משתתפים שקטים בכיתה שיתכן שהמדיום הזה מתאים להם יותר לביטוי ומעניין את כולנו מאד לשמוע את דעתם.
בנוסף, קבוצה כמו שלנו נדירה לדעתי, הלימוד והמחשבה נעימים לנו ביחד גם כשאנחנו לא מסכימים. הקבוצה הטרוגנית בצורה יוצאת דופן מבחינת הרקע שלנו. הפילוסופים שבינינו יכולים ללמד את האחרים הרבה ביכולות החשיבה שלהם ובמקוריותה, בשפה שרכשו בעקבות הלימודים, ובידע שלהם.
הלא פילוסופים שבינינו תורמים את נקודת המבט של התם, הרענן והחף מידע, המגיע מ"קופסה" לגמרי אחרת. מתוכם אנחנו ביולוגים, מתמטיקאים, כימאית, סוציולוגים, בלשנים ועוד. מגוון שיכול לייצר רעיונות שונים ומעניינים.

סיבה נוספת לפתוח יומן שכזה היא תירגול השיחה במדיום דיגיטלי. יתכן שכמורים נרצה להשתמש במימד ה- web 2.0 המאפשר גם למשתתפים ליצור תוכן, לדוגמה, הויקיפדיה, במקום רק לתאגידים. אנסח זאת בשפת פרירה: כתלמידים עלתה המודעות שלנו והתחלנו ליצור תוכן ולצמוח ("רגנרטיביות"?) ואנחנו עושים מהפכה וממשיכים את הלימוד והצמיחה מעבר לשעות השיעורים. לפי זה עלינו לבקש מהמורים שלנו להשתתף שכן לא מספיק שהמדוכאים יעשו הומניזציה לעצמם. אבל מאחר שאנחנו לא מדוכאים ומורינו, רחוקים מלהיות מדכאים אז רק נציע להם להשתתף אם זה מתאים להם ומתי שמתאים להם.

ולגבי השאלה המתבקשת:
בבלוג יש מפרסם רשומה ומגיבים, האין זה שיחזור של אקטיבי ופסיבי, מדכא ומדוכאים?
זה פשוט, אני אשלח הזמנה למעוניינים לתרום רשומות. בלוג משותף.

אז אל תשכחו להגיב, אפילו במילה קצרה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה