שקט וסערה

אני מתחילה להרים את הראש מהעבודות והמאמרים להגשה. מאד נהניתי מהתקופה הזו.

בנוסף לכתיבה התעסקתי בתקופת השקט בהתלבטות לגבי הבלוג. התלבטות אחת היא האם "הבלוגיה" הזו הכי מתאימה. יתרונות: סגנונות עיצוב עדינים ויפים יותר לטעמי, אין פרסומת. חסרונות: חסרות לי אפשרויות כמו גאדג'ט של הרשומות המומלצות – אולי יש ולא מצאתי. אני גם צריכה למצוא את הדרך לפרסם קבצים. בנוסף, הבלוג לא עולה בחיפוש בגוגל, בעוד שנדמה לי שהבלוגים של תפוז כן עולים.

התלבטות שניה, תוכנית יותר: אולי להפריד בין הספרות לחינוך? ואת הספרות לכתוב באנגלית וכך אולי לאפשר קשר לכותבים אחרים בתחום. אני אמנם חובבת, אבל אפיק הבלוג מאפשר גם לחובבים להתערב בין המקצוענים. זה מזכיר לי את אחד ההוגים עליהם שמענו בסוציולוגיה – איבן איליץ (1926-2002) אשר קרא לביטול בית הספר ולהחלפתו ב-"שוק חפשי" של צרכני חינוך ומספקי חינוך ללא קשר להשכלה פורמלית. בצד השני של התלבטות קיים גורם הזמן המוגבל.

בינתיים רוצה להמליץ על הרצאה ב- TED, שהעבירה J.K.Rowling בטקס סיום של בוגרי הרווארד ובו דיברה עם הבוגרים על התועלת שבכישלון. היא סיפרה כיצד הכישלון שחוותה בשנות העשרים שלה גרם לה להשיל מעליה את כל הציפיות של הוריה והחברה ממנה ולהשאר עם מי שהיא. סיפרה כיצד מיקדה את כל האנרגיות שלה לצאת מהמצב הקשה אליו הגיע באמצעות הנטייה הראשונה שלה לכתוב סיפורים. אגב, בטקס סיום הקולג' שלה, כך סיפרה, דיברה הפילוסופית, מארי וורנוק.