יהיה מעניין להשוות את ה'אני מאמין' של היום שעדיין לא נגוע על ידי העובדות, החוויות והמציאות היומיומית ל'אני מאמין' העתידי.
אני רוצה להשתמש בשיטות הוראה המאפשרות הקשבה הדדית וצמיחה משותפת של הלומדים והמורה באמצעות דיונים, עבודת צוות, פתרון בעיות ופעילות חקר, אה לה פרירה
אני רוצה לטפח ילדים ולראות אותם מתפתחים וצומחים לבני אדם איכפתיים לגבי עצמם, בני אדם אחרים, והעולם הסובב אותם. לוחמים בלהט למען נושאים הקשורים לביולוגיה כמו השמירה על הטבע ועל המגוון הביולוגי.
בעקבות ההתנסות בסדנה למדתי שחשוב לי לעזור לילדים להיות יותר נינוחים, לתקשר יותר אחד עם השני ואף לתמוך זה בזה.
בכל מפגש עם הילדים אני רוצה לטעון אותם באמפטיה ואהבה שילכו איתם גם אחרי שאנחנו נפרדים. אני רואה שאני מתקשרת עם הילדים על בסיס האמפטיה הזו בשילוב עם העניין, הידע, החשיבה וההתלהבות מנושא הנלמד. אני גם נהנית מהאפיק לביטוי יצירתי שבהוראה. אני מקווה שהצורך "להספיק את החומר" ו- "להכין לבגרות" לא ימנע ממני להשתמש בשיטות של חקר והתנסות בהוראה. אני רוצה להשתמש בשיטות הוראה המאפשרות הקשבה הדדית וצמיחה משותפת של הלומדים והמורה באמצעות דיונים, עבודת צוות, פתרון בעיות ופעילות חקר, אה לה פרירה
אני חושבת "שהאני מאמין" הזה היה נכון וישאר נכון גם בעתיד.
השבמחקאחרי הכל, אמפטיה והקשבה הם המפתח להבנת הסובב אותנו.
ענבר.