ג'יין אייר, וילט, אנקת גבהים, אגנס גריי, ו'הדיירת מאחוזת ווילדפל' - האחיות ברונטה

שרלוט ברונטה: , 'וילט' 'ג'יין אייר' (יש ברשימה גם 'הפרופסור' ו- 'שירלי')

שלושת האחיות כפי שציירן אחיהן ברנוול
מימין לשמאל (כנראה) אמילי, שרלוט ואן

אמילי ברונטה: 'אנקת גבהים'
אן ברונטה: 'אגנס גריי' ו'הדיירת מאחוזת וויילדפל'

גמעתי את הספרים של האחיות ברונטה בנשימה אחת. אני עכשיו יחד עם לוסי סנו ב- Villette.

Wuthering Heights (אמילי ברונטה) היה הכי מורכב אבל היה עצוב לראות אהבה ויחסים כה עקומים. כמה חוסר תוחלת יש בנקמנות. אבל לאחר ששמעתי את ההרצאה של טימוטי ספורג'ין בקורס The English Novel על הספר הסתכלתי עליו ועל כל ספרי האחיות אחרת. הן יצרו בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה. זו היתה תקופה סוערת מבחינה פוליטית/היסטורית אשר החלה לאחר המהפכה הצרפתית והגיעה לשיא ב- 1848 בסדרה של מרידות באירופה- אביב העמים. המרידות נכשלו אבל בעיקבותן הנצו רעיונות דמוקרטים, ליברלים וסוציאליסטים. בהתאמה לתקופה, 'אנקת גבהים' מתארת דיכוי ויציאה לחופש. הדיכוי מתחיל בדיכויו של היתקליף בעיקר על ידי הזנחה ומניעת חינוך, ולאחר מכן היתקליף מפעיל דיכוי תוקפני על הינדלי ובנו, הרטן.

ג'יין אייר (שרלוט ברונטה), ברוחה החופשית והאידיבידואליסטית הנהדרת יוצאת מדיכוי ומשיגה לעצמה חופש. לרגע אנו חוששים שהיא מכניסה את עצמה שוב למצב של דיכוי אבל נושמים לרווחה כשהיא מחליטה שלא להצטרף למיסיונר הפנאטי והקר בדרכו להודו. הוא מעדיף שלא להינשא לאישה שהוא אוהב משום שהוא מעריך שלא תעמוד בחיים של אשת מיסיונר בהודו ולכן מעדיף את ג'יין. אני לא בטוחה שאני מסכימה איתה בשמחתה על שיש אנשים כאלו בעולם שמטרתם כה חשובה בעיניהם עד כדי קור שכזה - היא אומרת שאנשים כאלו הם האנשים שמנהיגים ומובילים מדינות שלמות.

 'The tenant of Wildfell hall'  (אן ברונטה) מתאר אשה העומדת באומץ מול בעל אלכוהוליסט מדכא ומתעלל ולבסוף בורחת חסרת כל כדי להציל את בנה מידי אביו.  זו תקופה שבה כל רכושה של אישה עובר לידי בעלה לאחר נישואיהם. הלן, ה'דיירת' לא מצליחה להתרחק מהביקורת של הסביבה על צעדה.

חוויה נוספת שחוזרת בספרים היא ההוראה. אגנס גריי, ג'יין אייר ולוסי סנו (מ'וילט') הן מורות. ג'יין אייר מלמדת בבית ספר כפרי המשרת את ילדי העניים - היא מספרת שהם פרועים אבל גם ביניהם היא מצאה מגוון יכולות והצליחה לעזור לחלק מהילדות להתפתח ולהגיע להשגים.


ב- Villette כמו ב'דיירת..', 'אנקת גבהים' וג'יין אייר עולה נושא הבדלי המעמדות כחסם בקשר בין אנשים.
מעניין גם לצפות באיפוק האנגלי כערך המגיע עד אבסורד ב'Villette' כשלוסי סנואו היתומה חסרת כל מכרים בארץ זרה מגלה שמטיביה משנות ילדותה מתגוררים באותה העיר לא נופלת על זרועותיהם באושר והתרגשות אלא נוהגת באיפוק ומודה בזהותה רק לאחר שמטיביה מזהים אותה.

יש יתרון בקריאת הספרים הללו אחד אחרי השני, מלבד ההנאה. קריאה כזו מדגישה את החוטים המקשרים בין ספריהן של האחיות: היציאה לחופש, הוראה, נשים עניות ופשוטות מראה (אגנס, ג'יין ולוסי),העלאת האיפוק על נס, הבדלי מעמדות. יש פה קצת ניצנים של ג'אנר הביקורת על המהפכה התעשייתית של דיקנס. ולכן אולי באמת מתאים מפה לגשת לדיקנס.

אגב, אביב קראה את Wuthering Heights במסגרת הלימודים וחיברה מכתב מ'במאי' ל'שחקן' המזמין אותו להשתתף בסרט לפי הספר. מאד מאד אהבתי את המכתב ואם היא תסכים, אכניס אותו לאחת הרשומות הבאות.

אפשר לקרוא עוד על האחיות ברונטה בביבליומניה
על אן, שרלוט ואמילי ב- Victorian Web וגם באדלייד

ובנוסף The Bronte sisters web

וה- the literary gothic
כנראה שחלק מהאתרים האלו קשורים ל- מיצוהרו מצואוקה. ומאד מוצלחים

וסדרת הרצאות בנושא נשים בספרות.

עוד לא ראיתי אבל אנסה לצפות בסדרות על האחיות: In search of the Brontes

ואת The Brontes: three muses and their men

והורדתי לקינדל את הביוגרפיה של שרלוט ברונטה, שכתבה חברתה אליזבט גסקל. (נחמד שאפשר כבר להוריד קבצי קינדל ישירות מהגוטנברג פרוג'קט).

Emily Bronte



Charlotte Bronte




Anne Bronte

 ותמונות מהטיול הספרותי העתידי שאני מתכננת:
West Yorkshire

The Moors

Ivanhoe, by Sir Walter Scott

"אייבנהו" הוא רומן היסטורי מתחילת המאה ה-19 המתאר את סיפורו של סר ווילפרד מאייבנהו אשר חזר ממסע הצלב ה-III (מאה ה-11) וחבר לרובין הוד (סר רוברט מלוקסלי) כדי לתמוך בריצ'רד לב הארי נגד אחיו הנסיך ג'ון. ריצ'רד וג'ון היו בניו של המלך הנרי II (Henry Plantagenet), בנה של מטילדה הסקסונית וסטפן, מהשושלת הצרפתית Anjou, צאצא של ויליאם הכובש. ריצ'רד בילה כ-10 חודשים בלבד באנגליה בכל 10 שנות שילטונו. בזמן העדרו ניסה אחיו הצעיר, ג'ון להשתלט על נכסי השלטון. בינתיים ריצ'רד ניצח את סלח-א-דין במצור על עכו ובקרבות בארסוף ויפו (1192). בחזרו מארץ הקודש נשבה ריצ'רד על ידי קיסר אוסטריה. לאחר תשלום כופר גדול נגד רצונו, שוחרר ריצ'רד ופיליפ, מלך צרפת הזהיר את ג'ון "look to yourself, the devil is loosed" וג'ון ברח לצרפת.

ג'ון מקבל מכתב בנוסח דומה, "Take heed to yourself for the Devil is unchained", במהלך עלילת הספר. הוא נמצא בעיצומו של טורניר אבירים, כשלפתע מופיע אביר שחור מסתורי אשר מציל את אייבנהו ברגע מכריע. התמיכה שנותן אייבנהו לריצ'רד אינה טריוויאלית שכן, אייבנהו הוא בנו של אציל סקסוני (Cedric) וסקוט מתאר התייחסות של הסקסונים אל הנורמאנים ככובשים. ריצ'רד משכיל לסחוף איתו את בני האצילים הסקסונים אל מסע הצלב, לקבל את תרבותם ואת תמיכתם.

ההפתעה הגדולה בשבילי בקריאת הספר הייתה שתי דמויות היהודים בו. לא זכרתי מקריאתי את הספר מזמן, כי הופיעו בספר יהודים בתפקידי מפתח כה משמעותיים. אייזק מיורק (Isaac of York) וביתו, רבקה (Rebbeca), מתוארים באופן  אמביוולנטי. מחד, המספר מביע אמפטיה למצבם הקשה כיהודים וליחס האכזרי אליהם מצד הנוצרים. מאידך, דמות האב מתוארת כסטריאוטיפ של זקן מוזנח, קמצן ועשיר שעסוק באופן כפייתי בכסף. ביתו לעומת זאת, היא גיבורה אמיצה, יפה, נדיבה, טובה ונבונה.

ניכרת בספר מצד הדמויות, שנאה גדולה כלפי היהודים באשר הם, קשי עורף שלא עוזבים את "דרכם המוטעית" כדי לחבור אל דרך ישו. ואכן, יש לזכור שרק בוועידה הכנסייתית שנערכה בשנים 1962-1965 שינתה הכנסייה את הדוגמה והכריזה שהיהודים לא נתפסים יותר כאחראים לצליבה של ישו, גם לא באופן גורף היהודים שחיו בתקופת ישו. ובכלל הצליבה מוגדרת כשלב משמעותי בהתפתחות הדת הנוצרית, ביטוי לאהבה ולהקרבה של ישו למען כפר על חטאי האנשים. יש המבקרים את סקוט על התיאור הסטריאוטיפי של אייזאק מיורק, כתיאור המתאים למאה ה-19 יותר מאשר למאה ה-11.

יהודים הגיעו לראשונה לאנגליה בשנת 1066 מצרפת בעידודו של וויליאם הכובש הנורמאני. בשנת 1144 הואשמו היהודים ברצח טקסי - זה המקרה המתועד הראשון של עלילת דם - ובשנת 1290 גורשו היהודים מאנגליה. אייזאק מיורק וביתו עוזבים בסוף הספר את אנגליה אל ספרד שם

דמות שאהבתי בספר היא דמותו של ליצן החצר של סדריק, וומבה. הוא אמור להיות טיפש, כפי שמכנים לו, אבל איך מישהו מצחיק יכול להיות טיפש? ואכן הוא שנון, אמיץ וישר. בכמה נקודות במהלך העלילה וומבה נהג בתושייה רבה והציל אחרים תוך סיכון עצמו. החולשה היחידה שאני יכולה למנות לגביו היא שאולי הוא לוקה ב- ADHD. משהו בתזזית שלו, בשילוב עם היצירתיות והתבונה מוביל אותי לכיוון מחשבה זה. אולי רק טריסטרם שנדי בספר בשם זה, מאת לורנס סטרן הוא יותר flutterminded מוומבה.

דמותו של ריצ'רד מרשימה אולי כאביר אבל לא כמלך אשר נטש את ארצו לטובת מסעות הצלב. אייבנהו עצמו אינו עושה הרבה בספר, בעיקר מרגע פציעתו. הגיבורה הגדולה של הספר, כך נדמה לי, היא רבקה הרופאה, שמצילה את אייבנהו לאחר פציעתו ועומדת למשפט מכשפות בטירתם של הטמפלרים הפנאטיים, באופן מרשים ואמיץ.

מעניין לקרוא את שכתב דר' איתן בר יוסף על הספר. 
יהיה מעניין לקרוא את ספריו האחרים של סר וולטר סקוט, "הקמע" המתאר את הרפתקאות ריצ'רד לב הארי בארץ ישראל (פלשתינה), את "רוב רוי" ובוודאי את "ווברלי" המתרחש בעת המרד היעקוביני בסקוטלנד - נראה לי ששני האחרונים שימשו כהשראה לדיאנה גבלדון בכתיבת ה- outlander saga. רוב רוי ב- Discovery Channel ועם ליאם ניסן בסרט משנת 1995

ולבסוף, כך רבקה מספרת לרואינה על עזיבתה הקרובה את אנגליה לטובת גרנדה:

"I leave it, lady, ere this moon again changes. My father had a brother high in favour with Mohammed Boabdil, King of Grenada--thither we go, secure of peace and protection, for the payment of such ransom as the Moslem exact from our people."

"And are you not then as well protected in England?" said Rowena. "My husband has favour with the King--the King himself is just and generous."

"Lady," said Rebecca, "I doubt it not--but the people of England are a fierce race, quarrelling ever with their neighbours or among themselves, and ready to plunge the sword into the bowels of each other. Such is no safe abode for the children of my people. Ephraim is an heartless dove--Issachar an over-laboured drudge, which stoops between two burdens. Not in a land of war and blood, surrounded by hostile neighbours, and distracted by internal factions, can Israel hope to rest during her wanderings."