ביום שישי ראיתי את הסרט "ג'וליה וג'ולי" בסינמטק. הסרט מתאר צעירה המתחילה את דרכה בעולם המבוגרים. היא די אבודה. בסטנדרטים המקובלים היא בסדר, יש לה עבודה וגם פוטנציאל למשפחה. אבל ברור שהיא עדיין לא במקום בו הייתה רוצה להיות, ואז בעלה מציע לה להתחיל לכתוב בלוג. היא אוהבת לבשל ולכתוב ומחליטה לפתוח בפרויקט בו היא מבשלת את כל המתכונים בספר של ג'וליה ציילד האגדית ומתארת את התקדמותה בבלוג שהיא פותחת. בהתחלה היא כותבת לחלל הקיברנטי הפתוח, אחר כך חבריה וקרובי משפחה קוראים ומגיבים. בשלב מסוים מגיעים לבלוג גם זרים במספר הולך וגדל, הקוראים את הרשומות ועוקבים אחר הפרויקט בקשב רב. זהו סיפור אמיתי, ובסופו של דבר הבלוג הפך לסיפור הצמיחה של ג'ולי, ובאמצעותו היא הביאה את עצמה למקום של שגשוג ופריחה. נחמד להציץ בבלוג הנוכחי שלה.
גם בחינוך יש מקום לצורת הביטוי והדיאלוג הזו. כשחיפשתי דוגמאות לשימוש בבלוגים בחינוך מצאתי בלוגים עם הרבה טעם. למשל הבלוג של המורה לספרות שלימדה את "הקמצן" של מולייר. המורה בקשה מהתלמידים לפתוח בלוג כדמות מהמחזה. התלמידים הכניסו בבלוג רשומות בשם הדמות שבחרו, אתרים אהובים עליה, ואף הגיבו בבלוגים של חבריהם, "הדמויות" האחרות במחזה. התוצאה מקסימה וכדאי להיכנס. בבלוג של מורה למדעים בשוהם אפשר למצוא סיכומים, קישורים ודיונים של המורה עם התלמידים שמבקשים הסברים. המורה מזמינה את הילדים אל הבלוג ויוצרת סביבה חמה לדיאלוג: "הבלוג שלי יהיה מיועד לתלמידיי היקרים ... אתם מוזמנים לשאול שאלות בנושא, להעיר ולהאיר הערות להוסיף קישורים מעניינים וכל דבר שתרצו. באהבה המורה למדעים". בלוגים של מורים נוספים: הבלוג של שוש מאורט ערד, והבלוג של המורה לחינוך גופני, ניבה פרי מחיפה. שימוש מיוחד בז'אנר" באופן שמעודד מחקר עצמאי בהיסטוריה, מצאתי בבלוג של מורה להסטוריה מתיכון זיו, יורם חיים.
מחנכ/ת יכול/ה להשתמש בבלוג כדי ללוות כיתה בשנים המשותפות: לדבר על אירועים בחדשות, לנהל יומן קריאה, לוח מודעות, תמיכה רגשית, תרגול כתיבה, חומר למבחנים, תמונות מאירועי הכיתה וכדומה. כך יוצאת הכיתה והמורה מהגבולות הפיזיים של בית הספר ומאפשרת לילדים להרגיש שהם חשובים זה לזה בכלל בחיים ולא רק בבית הספר. דוגמה מקסימה אפשר לראות בבלוג הכיתתי של טרי פרידמן, מורה בחינוך המיוחד. פרידמן מספרת כיצד הבלוג הפך לקבוצת תמיכה. היא משתפת את הילדות בכל החלטה משמעותית לגבי התנהלות הבלוג והתכנים וכך הבנות הופכות את הבלוג לשלהן. ספרנית בבית ספר אוסטרלי מנהלת בלוג לילדים, מספרת שכדי לעורר את הילדים להגיב היא נוהגת לפרסם כל שבוע את "שאלת השבוע", שאלה פתוחה ללא תשובה מוחלטת והגרלה בין העונים למצוא את המנצח. למחנך כיתה בחוף השרון, איציק הופמן יש בלוג מקסים לתפארת. במיוחד אהבתי את הפוסט שלו לאחר ביקור במוזיאון הפלמ"ח, ושמחתי על הקריאה שלו לילדים להתחסן, מין נקיטת עמדה עדינה אך נחרצת במקומות הנכונים. בפוסט אחר הוא מציג שאלון אישי נחמד אותו ממלא כל פעם תלמיד אחר (מזכיר לי את קונספט ה: sharing או ה: show and tell הנהוג בארה"ב, המאפשר לילד להביא מ"העצמו" שלא שייך ללימודים, אל חבריו לכיתה). שילוב של הדרכה, חום ונגישות. אותו מורה מנהל גם "קומונה" בנושא לימודי היסטוריה בתפוז. כדאי לבדוק.
לסיכום, נראה לי שצורת הדיאלוג הזו יכולה להיות נהדרת הן לביטוי אישי והן לפעילות קבוצתית. חברי ומשפחתי אשר הגיבו פה עד כה, כתבו את דעתם והאירו נושאים מן הכתוב באופן מאד מעודד ומעניין ואני מודה לכם מאד מאד. אשמח אם תמשיכו וגם אשמח לשמוע רעיונות להרחבת מעגל המגיבים והשיחה.
הפורום האלקטרוני הוא כלי שימושי לכינון קהילות למידה – מושג הזוכה לפופולריות רבה בעשור האחרון. המושג קהילות למידה (learning communities) מבוסס על תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות-חברתיות הטוענות שהלמידה היא בבסיסה חברתית ונגזרת מאינטראקציה עם אחרים. על פי ויגוצקי, אבי אסכולת הקונסטרוקטיביזם החברתי-תרבותי, שינוי קוגניטיבי הוא הפנמה והמרה מנטלית של מה שנחשף בפני הלומדים באינטראקציות אלה. הפרט שואב ממצבור החשיבה וההתנסות של הקבוצה ותורם להעשרת מצבור זה. התודעה הפועלת על הסביבה יוצרת תהליכים וגם משנה אותם תוך שהיא משתנה בעצמה – זוהי למידה
השבמחקגיל שלום,
השבמחקכל כך התרגשתי לראות שמישהו מציץ בבלוג של אורט ערד.
אני מנהלת בלוג לימודי כבר 6 שנים בחטיבות הביננים.
הבלוג בשבילי הוא אמצעי נוסף לקשר עם תלמידים, ודרך לתעד את החומר הנלמד, זו גם דרך להמחיש תופעות ותהליכים מדעיים.
מכיוון שמורים רבים לא מתמצאים ברזי המחשב ולא ממש יודעים כיצד לשלב אותו בחכמה במהלך השעור, לא תיארתי לעצמי כבר שמישהו יטרח להציץ, בא נאמר שבבית ספרי מעטים המורים שמסתכלים על מה שקורה בכתה דרך הבלוג, לעומתם התלמידים, מרבים להעזר בו וזאת אי יודעת על פי התלונות המגיעות אלי כשאני לא מספיקה לעדכן אותו. אני מאמינה שבמהלך השנתיים שלוש הקרובות יעבור המורה למדעים שדרוג וירב להשתמש במחשב בשעורים כולל אפילו פתיחת בלוג, זה יהיה עבורי נצחון גדול, שוב יתרבו השותפים העוסקים במלאכה ושיתופיות היא המפתח להוראה ולמידה טובה יותר.
אני מאמינה שככל שיתרבו המורים המשתמשים ברשת תהייה כמות רבה יותר של סימולציות, תמונות וסרטונים בתחום הדעת שלי, וזה ישפר את איכות ההוראה.
תודה על זה שהצצתם , כל משמח אותי שניתן להשתמש בי גם מחוץ לכתלי הכיתה הקטנה שלי ב"כפר הקטן" בו אני שוכנת.
zoshy123@gmail.com
המון תודה על תגובתך."יטרח להציץ"? הבלוגים שאת מנהלת מרהיבים ונראים לי הכרח בלימוד ביולוגיה. אני שמחה לשמוע שהילדים משתמשים בהם ומחפשים עוד ברוב סקרנותם. תודה רבה. גיל
השבמחקהגעתי בעקבות ההודעה שהשארת בבלוג שלי.
השבמחקהשתמשתי בעבר בבלוג לצרכי למידה כדי לאפשר ביקורת עמיתים לתוצרים של תלמידים. את התוצרים העלתי כרשומות וחברי הכיתה העירו בתגובות, ואח"כ הועלה התוצר לאחר התיקונים וכן הלאה.
כיום אני בעיקר משתמשת בפלטפורמת LIVE (בקבוצות) ובMODDLE שיותר נוחים לי.
לוטם
מרתק. קודם תודה רבה שנכנסת ושגם השארת תגובה. ושנית, אברר על הפלטפורמות הללו שאינני מכירה. מעניין אם הן פתוחות או סגורות רק לקבוצה. כמו כן, מעניין אם את משתמשת בהן לקשר עם ילדי הכיתה שלך.
השבמחקתודה
גיל